ויקי קנפו כמשל

הצגת ויקי קנפו בפרסומת לרבוע הכחול מזכירה את האדישות כלפי המציאות בה ישראל נכשלת בתפקידה לתמוך באוכלוסיות מוחלשות


גידי כרוך | 17/4/2011 16:41


גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל

לקראת פסח התחרות ברשתות הקמעונאיות בשיאה, אין מסתפקים בהשוואת מחירים פשוטה בין הרשתות השונות אלא משלבים יצירתיות ומעוף על מנת לנצח.

בקמפיין של רשת מגה בול, קשה להתעלם מהסמלים בהם בחרה החברה להשתמש – את דגל המדינה ודברי הרצל נושאת ויקי קנפו, מנהיגת מאבק האמהות החד הוריות נגד "הגזרות הכלכליות" שיזם בשנת 2003 שר האוצר דאז וראש הממשלה כיום, בנימין נתניהו. גזרות שהיו חלק ממהלך כולל להפחתת ההוצאה הממשלתית בתחומי סעד ורווחה, בפרט בכל הנוגע להבטחת הכנסה של מגזרים חלשים דוגמת האמהות החד-הוריות.

המאבק נחל כישלון, אך קנפו הפכה לסמל לרצון לשינוי. הפיכתה לפרזנטורית של רשת קמעונאית מובילה מנפץ לרסיסים את הסמל הזה. אפילו הסבריה של גב' קנפו, שהיא בדקה מחירים בעצמה ולא מקבלת שכר גבוה על היותה פרזנטורית נשמעים חלולים באווירה כללית של תחרות וקולבים.

מחירי המזון מרקיעים שחקים, מחירי הדלק קובעים שיאים חדשים והמדינה מתבוננת מן הצד ולא עושה דבר. רבים נוטים לשכוח שבקניות לפסח הקרוב 1.8 מיליון אנשים לא יוכלו להשתתף, ביטחונם התזונתי תלוי בסלי המזון אותם יקבלו מאלפי עמותות לנזקקים הפועלות בישראל.

הצגת ויקי קנפו בפרסומת לרשת הרבוע הכחול דומה לאדישות שאנו מגלים כלפי מציאות בה ממשלות ישראל נכשלות שוב ושוב בתפקידן לתמוך באוכלוסיות מוחלשות. גם כאשר משרד הרווחה מנסה לקחת אחריות על חלוקת המזון לנזקקים הוא מקציב לכך סכום כסף מגוחך של 21 מליון שקלים ל-3 שנים, סכום חד-פעמי ללא תמיכה נוספת לאחר 2012.

דרוש שינוי אמיתי

הממשלה ממשיכה ומרחיקה את עצמה מפעילות זו כאשר היא מעבירה את הטיפול בעניין לג'וינט, במקום לטפל בכך בעצמה. לא פלא אם כך שארגונים שונים שוקלים לפרוש מהתמיכה בתוכנית הלאומית לביטחון תזונתי.  כשאין מנהיגות ואין הובלה כל אחד יעשה את הטוב בעיניו ולא את הטוב לכולם.

ידוע שהמגזר השלישי ממלא את מקומן של ממשלות ישראל. אילו התוכנית הלאומית לביטחון תזונתי, עליה שוקדים כבר שנים במשרד הרווחה, הייתה מספקת פתרונות ממשיים לאוכלוסיה כה גדולה בישראל, ייתכן וצבעי הדגל היו נראים רעננים יותר. בשלב זה התחושה היא בעיקר של הצהרות ללא כיסוי וניסיונות לכסות את הערווה בעלה של זית.

בעידן בו אנו נחשפים לעלייה מדאיגה במחירי המזון בארץ ובעולם אין אנו יכולים להמשיך לעצום עיניים. יש לדרוש שינוי אמיתי ולא הצהרת כוונות ריקה מתוכן. הזכות של כל אדם לאכול מזון בריא הוא בסיס לחברה יציבה המכבדת גם את החלקים החלשים בתוכה. על המדינה לקחת אחריות על חלוקת המזון לנזקקים ועליה לקבוע מהלכים כלכליים נכונים על מנת לוודא את הזכות למזון של כל אחד מתושביה.

כל עוד המדינה לא תצא עם הצהרת אחריות ברורה, עם תכנית רווחה נבונה ועם היכולת הכלכלית והפוליטית לבצע אותה אנו נהיה עדים, מן הסתם, לפסטיבל העוני בחגים ולבושה הרבה המלווה אותה.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון לקט ישראל   

לכתבה המקורית - http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/233/323.html?hp=1&cat=479